עתיד במידבר
סיפור מצמיח קהילה

הרב פרופ' מרדכי יעקב גולדמן

​

נולד בירושלים בשנת 1917, דור רביעי למשפחת גולדמן בארץ ישראל. הצטיין כתלמיד בתלמוד-תורה "עץ חיים" ולאחר מכן בישיבת חברון. הוכר כעילוי וקיבל סמיכה בגיל 18 מהרבנים הדגולים משה מרדכי אפשטיין, יחזקאל סרנה, איסר זלמן מלצר, יצחק הלוי הרצוג, ראובן כ"ץ, ואליהו רום; הוא נבחן גם ע"י הרבנים קוק וזוננפלד.

 

בשנת 1939 ירד לארה"ב לבקשת הוריו ופנה ללימודים אקדמיים. למד על בוריין אנגלית, יוונית, לטינית, פהלבי (פרסית עתיקה), גרמנית ושפות נוספות ששימשוהו בחקר התלמוד. לימד בסמינר התיאולוגי לרבנים וסיים ב.א. באוניברסיטת ניו-יורק, ותואר שני ושלישי באוניברסיטת הרווארד, כתלמידו של החוקר הגדול פרופ' הארי וולפסון. לא שימש כרב-קהילה למרות הסמכתו ולמרות שהוזמן לשאת דרשות בימים נוראים. הקדיש את כל זמנו, מרצו וכישוריו ללמד, לקרב ליהדות, לגשר בין עולם המושגים המערבי-מודרני של תלמידיו לבין אוצרות היהדות.

 

בין 1965-1945 לימד במכללה העברית (בית מדרש למורים) בבוסטון ובמחנה הקיץ העברי "יבנה". משנת 1965 ועד 1975, שימש דיקן המכללה למדעי יהדות ע"ש ספרטוס בשיקאגו ולאחר מכן פרופסור לתלמוד שם, עד פרישתו לפנסיה בשנת 1987. הפך את המכללה למחלקת מדעי יהדות יוקרתית של עשר אוניברסיטאות באזור. בכיתה, במאמרים, בדיונים בין-דתיים ובאמצעי התקשורת, ייצג את גישת היהדות בסוגיות שנויות במחלוקת במיוחד בשאלות של רפואה ומוסר. עשה לילותיו ימים קודש ללימוד, העמיד תלמידים רבים, כתב מעט - תורתו בעיקר תורה שבעל פה - וקרב רבים ליהדות, גם לא-יהודים.

 

ניחן בחוש הומור שהשתלב ברצינותו והקפדתו כחוקר, מורה והורה. חינך לאהבת ישראל, אהבת תורה ואהבת ארץ ישראל. לא זכה לחזור ארצה כפי שחלם ומת בשנת 1991 בגולת שיקאגו. נקבר בהר הזיתים, לבקשתו.